מאת שאקטי מאי
19.7.2020
תקופת הקורונה יכולה להיות מוגדרת כתקופה של ״אי ודאות״, מצב שרובינו חווים כדבר שלילי ולא רצוי. אנו חוששים מאי הוודאות, מאי היכולת לדעת מה יביא היום, מה יהיה בעתיד, לאן חיינו זורמים מכאן?
לרבים מאיתנו חוסר הוודאות שהביא וירוס הקורונה לחיינו, נתפס כמצב חדש ולא מוכר. אך זה לא מדויק. מאחורי הקלעים של ההצגה הגדולה שנקראת ״חיים״ המציאות תמיד חסרת ודאות.
וירוס הקורונה העביר את חוסר הוודאות מאחורי הקלעים והציב אותה על הבמה תחת אור הזרקורים. אם עד עכשיו ״חוסר הוודאות״ היה שחקן משנה בהצגת חיינו, עכשיו הוא הפך להיות השחקן הראשי של המחזה שנקרא ״חיינו באי ודאות״.
חוסר הוודאות תמיד היווה איום על המיינד של האדם, כיוון שהוא יוצר חוסר ביטחון. חוסר הוודאות הוא המניע שלנו לאמונות גם כשהן לא מבוססות. אם זה האמונה באלוהים, בדת, במסורת, באמונות טפלות ועוד.
אנחנו מסיחים את דעתנו מחוסר הוודאות הקיומי שלנו (האם נחלה? מתי נמות? האם נאבד את כל שיש לנו? האם נצליח חברתית וכלכלית? ועוד) בפעולות שיוצרות את האשליה שיש לנו שגרה בטוחה.
רובינו מסיחים את החרדה שלנו מאי הוודאות, על ידי פעולות ובחירות שמספקות לנו את האשליה של שגרה בטוחה. אנשים קונים בתים, מתחתנים, מביאים ילדים לעולם, רוכשים מקצוע, מחפשים ״עבודה קבועה עם תנאים״, כדי ליצור ״חיים יציבים וללא הפתעות״, כדי ליצור תחושת ביטחון שהם בשליטה על חייהם.
מכיוון שכל הפעולות שנמנו לעיל, משרות ביטחון אשלייתי, לא צריך יותר מווירוס קטן ובלתי נראה לעין, כדי לטלטל את הוודאות והביטחון האשלייתיים שכל אחד מאיתנו יצר לעצמו.
שגרה היא אחד ההיבטים החשובים בתרגולים הרוחניים, כי שגרה מספקת פחות אופציות, פחות בחירות, פחות דילמות ופחות קונפליקטים למיינד חסר השקט שלנו. שגרה מרגיעה את תנודות המחשבה. זו הסיבה שבמנזרים ובאשרמים החיים מתקיימים בשגרה שהיא למעשה תרגול במודעות לעומת רוב בני האדם שמקיימים שגרה כהליך אוטומטי.
שגרה כתרגול רוחני מתקיימת ברגע, לעומת רובינו שנאחזים במושג השגרה אבל לא באמת מודעים לרגע. אז אם מושג השגרה שלנו כולל עבודה מסוימת, הכנסה מסוימת, מגורים במקום מסוים, רמת חיים מסוימת, הרגלים מסוימים, ותוכניות מסוימות לעתיד, והשגרה מופרת, חיינו מתהפכים לנגד עינינו. מכיוון שאיננו יכולים לשחרר את השגרה שהורגלנו אליה, שהייתה מעטפת הביטחון שלנו. כשהשגרה אליה אנו רגילים מסתיימת או משתנה, אנחנו מתמודדים עם סבל שמכיל בתוכו בלבול, כעס, יאוש, פחד, דיכאון ותחושה של חוסר אונים.
חשוב לשמור על שגרה פשוטה בכל רגע כתרגול להשקטת תנודות המיינד. אם השגרה של חייכם השתנתה או הסתיימה עקב הקורונה, צרו שגרה חדשה וזרמו איתה מבלי לאחוז בה. ואם בגלל אילוצים שונים היא שוב משתנה, אל תתנגדו, הישארו גמישים וצרו שגרה חדשה ברגע החדש שהגיע.
לרבים מהאנשים זה או הכל או כלום, כך שאם השגרה שלהם נפסקה הם לגמרי מאבדים את האחיזה שלהם ברגע ומשחררים הכל.
גם אם אתם כרגע לא עובדים, צרו שגרה חדשה של זמן יקיצה, זמן לארוחות, זמן לתרגול, יציאה להליכה. כל עוד אתם לא נאחזים בשגרה החדשה שיצרתם ואתם נשארים קשובים ומודעים לתנודות שהחיים יוצרים, אותן תנודות לא תטלטלנה אתכם.
התחילו את היום בלסדר את המיטה שלכם, ומשם המשיכו לפעילות הבאה במודעות בהתבוננות ובשלווה…
