"איך מוצאים את הקורס המתאים ביותר?" את השאלה הזאת שמעתי לא פעם מפי אנשים שונים מרחבי העולם, במהלך חיפושם אחר קורסים להכשרת מורים ליוגה. אני מקווה שההמלצות הבאות יעזרו לכם.
10 המלצות למציאת קורס להכשרת מורים ליוגה:
1. מצאו מורה רוחני
כדאי להימנע מקורסים אצל מורים שמלמדים מתוך דגש מוחלט על הצד הגופני של היוגה. חשוב למצוא מורים שיכולים להביא אתכם להבנה מלאה גם של הצד הרוחני (בניגוד לדתי) של היוגה. המורים אינם צריכים להיות מהזן המשכיל, שרכש ידע מקריאת ספרים והשתתפות בסדנאות, אלא כאלה שמלמדים מתוך ניסיונם המעשי. מורים מסוג זה יוכלו להתמודד ללא היסוס עם כל סוגיה רוחנית שעלולה לעלות במהלך הקורס.
2. ודאו שאתם חווים העברת מידע ישיר.
אל תתפשרו על קורס שמנוהל בידי מורים מתחילים שמעבירים את הידע שקיבלו מהמאסטר שלהם כשהמאסטר מגיח רק מדי פעם במהלך הקורס. כל תלמיד צריך שתהיה לו האפשרות למגע ישיר עם המורה הרוחני, שהרי פעמים רבות העברת המידע והידע מתבצעת ברמה האנרגטית.
3. הגודל כן קובע.
לעתים תכופות נראה קורסים להכשרת מורים בהם נוכחים 60 עד 200 תלמידים בקורס. בקורסים מרוכזים של 200 שעות לימוד, שבמהלכם מתבצע תרגול עמוק ומעמיק, חווים רבים מהתלמידים משברים פיזיים, מנטליים, רגשיים ורוחניים, ויש שיאלצו להתמודד מול כמה אתגרים במקביל. במקרים אלה, כתוצאה מכך שהקורס הוא רב-משתתפים ואינו מאפשר יחס אישי, לרוב יאבדו התלמיד וצרכיו בקהל הרב.
4.הימנעו מדתות, כתות וסגידה.
הימנעו מקורסים בהם מורגשת, ולו ברמיזה הקלה ביותר, סגידה למורה הרוחני או לאלים. תרגול יוגה הוא תהליך של הפיכת התלמיד המתחיל למאסטר בזכות עצמו, ולא לעוד כבשה ההולכת עיוורת אחרי העדר.
5. לימוד מעשי ופרקטיקה
תוודאו שהקורס מכיל מספיק שעות של הוראה מעשית ותרגול בפועל, כדי שלא תמצאו עצמכם עשירים בידע תיאורטי אך לא מוכנים לצאת וללמד בעצמכם. הכרת האסאנות (תנוחות היוגה) לאורכן ולרוחבן אינה מספיקה כדי לדעת איך ללמד אותן. קורס הכשרת מורים ליוגה אינו מחנה אימונים לתרגול האסאנות. אתם צריכים ללמוד תקשורת, פסיכולוגיה, שפת גוף, איך לתקן תנוחות על ידי שימוש בטכניקות מגע ואיך לתמוך, מנטלית ואנרגטית, בתלמידיכם לעתיד. הכי חשוב שתהייה פרקטיקה של הוראה בקורס עצמו כדי שתצאו מהקורס עם ניסיון של הוראה.
6. יוגה אינה התעמלות תחרותית.
זכרו כי 90% מהתלמידים שלכם הם מתחילים! לרוב האנשים במערב יש מגבלות פיזיות, בעיות רפואיות. הימנעו מיוגה נמרצת ואקרובטית מדי. בחרו ביוגה שמאפשרת לתלמידים מתחילים כניסה חלקה ובטוחה אל עולם התרגול. אחרת תמצאו עצמכם משתייכים לאותם אינספור מורים ליוגה שגורמים לתלמידים שלהם לחשוב (כבר אחרי השיעור הראשון) שהם לא גמישים מספיק כדי לתרגל. היוגה שאתם מלמדים צריכה להיות נגישה לכל הרמות ולכל הגילים ולא רק לתלמידים חזקים וגמישים!
7. הגבלת שטח תרגול.
הימנעו מסוגי יוגה שמראש מגבילים אתכם ואת התלמידים שלכם למקום או לאווירת תרגול מסוימת (חדרים מחוממים או חללים מלאים באביזרים). המהות של תרגול יוגה היא שניתן לתרגל אותה בכל מקום ובכל זמן. התלמידים שלכם צריכים להיות מסוגלים להשתמש בידע שהענקתם להם ולתרגל עצמאית בכל מקום, ללא תלות בתנאים כאלה או אחרים.
8. אנטומיה ופיזיולוגיה
וודאו שאנטומיה ופיזיולוגיה מועברים בקורס בצורה מעמיקה ומעניינת. כמורים ליוגה אתם צריכים לדעת על מערכת העצבים, השלד, שרירים, מחזור הדם, ריאות ונשימה, מערכת העיכול, המערכת הלימפתית, ועל סימפטומים ומחלות שכיחים בתרבות המערבית.
9. המשך קשר עם המורה לאחר סיום הקורס.
וודאו כי זמינות המורה נשארת בעינה גם לאחר סוף הקורס, כך שבמידה ויעלה הצורך תוכלו לקבל מענה לשאלות שיצוצו והדרכה בצעדיכם הראשונים כמורים. האפשרות לתמיכה רוחנית מהמורה שלכם צריכה להמשיך ולהתקיים מעבר לקורס עצמו, שכן גם התרגול אמור להימשך אחרי קבלת התעודה.
10. מיקום הקורס
חשוב שהקורס יתנהל במקום עם חלונות שיכולים להיפתח לאוורור. המקום צריך להיות נקי ואסטטי לעין.
